מדריך הקווים השלם

במחשב יש לפחות עשרה תווים של קווים אופקיים ואני לא מבין מה הבדל ביניהם. את הפוסט הזה אני כותב כדי לעשות לעצמי סדר.

בעברית תקנית

אז בעברית יש הבדל בין מקף (־) וקו מפריד (–), ויש חוקים לגבי השימוש בכל אחד מהם:

מקף משמש לחיבור מילים, ותמיד מוצמד למילים שהוא מאחה, ללא רווח לפניו או לאחריו (חד־צדדי, ניו־יורק, בין־לאומי). הוא גם משמש לחיבור תחיליות עבריות לסט תווים אחר, כגון מספרים (ב־2025, כ־40 דקות) או שפות זרות
( ב־California, ‏ה־WhatsApp)

קו מפריד משמש להפרדה בין שני חלקי המשפט – כתחליף לנקודותיים, לפסיק, או לציון חלקים שהושמטו מהמשפט. בשימוש זה יש להשתמש ברווח לפני ואחרי הקו.

שימוש נוסף לקו מפריד הוא לציון טווח, ללא רווחים משני צידיו: עמודים ‏46–53, בשעות 12:00–16:00 או קו האוטובוס חיפה–ת"א. הקונבנציה בעברית היא שתחילת הטווח יופיע מימין לקו המפריד וסוף הטווח יופיע משמאלו.

איך הם נראים?

לפי ויקיפדיה, בעברית מקורו של המקף הוא בטעמי המקרא, בניגוד לסימני פיסוק אחרים בעברית מודרנית שיובאו משפות אירופיות. לכן המקף העברי התקני הוא מקף עילי, בגובה השורה. בשפות אירופיות, המקף אמצעי. להלן מקף אמצעי ומקף עילי זה לצד זה: -־

צורתו של הקו המפריד היא קו אופקי הממוקם אופקית באמצע השורה. בעברית אורכו של הקו המפריד מחצית מגובה השורה: –

הבעיה

הדבר הבעייתי שמשותף למקף ולקו המפריד (חוץ מכך ששניהם מופיעים בשם של גלילה רון־פדר–עמית) הוא שאף אחד מהם לא נגיש במקלדת מודרנית. במקלדת ה־QWERTY הטיפוסית קיים למעשה תו יחיד בלבד של קו אופקי. ההוא שנמצא בשורה העליונה, בין 0 ל־=, או בלוח המספרים מימין ל־*:

-

אם הוא לא מקף ולא קו מפריד, אז מה הוא בעצם הסימן הזה? התשובה המתבקשת היא שזהו סימן החיסור החשבוני, מינוס. וזו תשובה שגויה.

מדובר במקף גנרי לשימוש כללי, "HYPHEN-MINUS". בגלל שיש ב-Unicode כל כך הרבה תווים שמייצגים קווים אופקיים ואי אפשר לתת לכולם מקום במקלדת, הוחלט שהמקף היחידי שישובץ בה יהיה כזה לשימוש כללי, שהוא לא בדיוק אף אחד מהסימנים האחרים אבל מספיק קרוב לכולם כדי שלא נשים לב להבדל.

שם בעברית	שם באנגלית	תו	קוד Unicode	שימוש
מקף-מינוס	HYPHEN-MINUS	-	U+002D	מקף גנרי לשימוש כללי
מקף עילי עברי	Hebrew Punctuation Maqaf	־	U+05BE	משמש כמקף בעברית
מקף לטיני	HYPHEN	‐	U+2010	משמש כמקף בשפות לטיניות
מקף לטיני ללא מעבר שורה	NON-BREAKING HYPHEN	‑	U+2011	משמש כמקף בשפות לטיניות מבלי לעבור שורה
קו מפריד ברוחב ספרה	Figure Dash	‒	U+2012	משמש כקו מפריד שאורכו זהה לרוחב ספרות. לדוגמה במספרי טלפון או כרטיסי אשראי (555-1234)
קו מפריד ברוחב en	en dash	–	U+2013	משמש כקו מפריד שאורכו חצי מגובה השורה
קו מפריד ברוחב em	em dash	—	U+2014	משמש כקו מפריד שאורכו זהה לגובה השורה
מינוס עילי	Superscript Minus	⁻	U+207B	מינוס מעל השורה, משמש בין היתר לחזקות שליליות או לסימונים כימיים (10⁻³, Cl⁻)
מינוס תחתי	Subscript Minus	₋	U+208B	מינוס מתחת השורה, משמש בין היתר לסימונים כימיים (H₂₋)
מינוס	Minus Sign	−	U+2212	המינוס המתמטי האמיתי (‎‎‏קומה ‎−3,6−4=2)

איך בכל זאת להשתמש בתווים הנכונים

אז איך בכל זאת, בתור דוברי עברית שמשתמשים במחשב, נוכל להשתמש במקף העילי העברי ובקו המפריד?

ראשית, תמיד אפשר לחפש בטבלת Unicode את התו המתאים ולהעתיק אותו לאן שלא נרצה, אבל זה כמובן פתרון נוראי.

אפשרות נוספת ב-Windows היא להחזיק את המקש Alt (בזמן ש־NumLock כבוי), להקליד את קוד התו שאנחנו רוצים, ולאחר מכן לשחרר את Alt. זו דרך להקליד כמעט כל תו Unicode שנרצה כל עוד אנחנו יודעים את ה־alt code שלו.

בנוסף, מכון התקנים הישראלי פרסם את תקן ישראלי 1452 לפיו המקף העברי והקו המפריד צריכים להיות נגישים דרך מקשי - ו־ = במקלדת (בשורה העליונה, E11 ו־E12) דרך "רמה 3" (כלומר החזקה של Alt ימני או לחילופין Ctrl+Alt שמאליים)